#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. האם מקבלים תנחומים על העבדים?<br>2. האם אפשר לקבל תנחומים על אדם שאינו קרובו?	"1. רבן גמליאל אמר שלא. ולמעשה רבן גמליאל קיבל תנחומים כשמת טבי עבדו, ואמר לתלמידיו אין טבי עבדי כשאר העבדים כשר היה.<br>2. במשנה משמע שכן, שלולי שהיה עבד היו מקבלים תנחומים, אבל בברייתא מבואר בפירוש שאין מקבלין עליהם תנחומין, ""מעשה שמתה שפחתו של ר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לנחמו ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר ונכנסו אחריו לבית ונכנסו אחריו. אמר להן כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין ואי אתם נכוין אפילו ברותחין. והלא אמרו אין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהעבדים כבהמה. אם על בני חורין אחרים אין מקבלין תנחומין כל שכן על העבדים. מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו המקום ימלא חסרונך"". מתרצת הגמרא ע""פ מה שהיה עם ר""ל כשנפטר רבי חייא בר אדא בן אוחותו של בר קפרא קיבל ר""ל שהיה רבו עליו תנחומים. הרי שאם הוא קשור אל אדם ביותר שתלמידו כבנו אפשר לקבל עליו תנחומים."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הספדים על גדולי ישראל:<br>1. מה הספיד ר""ל על רבי חייא בר אדא?<br>2. למה צדיקים נפטרים לפני זמנם [חוץ מטעם הנ""ל מהספד ר""ל]?<br>3. מה היה הספד רבי זעירא על רבי בון בר רבי חייא?<br>4. מה היה הספדר רבי ליא על רבי סימון בר זביד? ומה הספיד עליו רבי לוי?<br>5. מה הספיד אבוה דשמואל על ר' לוי בר סיסי?"	"1. ""דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים"", ולכאורה היה צריך להיות כתוב ""דודיד ירד לגנו.. לרעות בגנו"" מיותר, אלא דודי זה הקב""ה, ירד לגנו - זה העולם, לערוגת הבושם - אלו ישראל. לרעות בגנים - אלו אומות העולם [לקחת מהם הצדיקים לשותלן בישראל - בזמן שעושים רצונו], וללקוט שושנים - אלו הצדיקים שמסלקן מביניהן [בזמן שמכעיסים]. <br>משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאי, מה עשה המלך נטע לו פרדס, בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו, ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב, ובשעה שהן מכעיסין אותו היה מסלק הצדיקים שביניהן.<br>2. רבי חייא בר אבא וחבורת תלמדיו/ר' יוסי בי ר' חלפתא וחבורת תלמדיו/ר' עקיבה וחבורת תלמדיו - היו יושבים תחת תאנה ולומדים תורה, הבעלים היה קם מוקדם ללקוט תאנים, וחשבו התלמידים שזה בגלל שחושד בהם שיגנבו את התאנים, ולכן הלכו למקום אחר. בא ושאל אותם למה ואמרו לו טענה הנ""ל, למחרת לא ליקט, ואז הם ראו שכשיצא השמש נהיה בתאנים הרבה תולעים, והבינו למה הוא ליקט את התנאים. ואז הם אמרו כמו שבעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט והיה לוקטה, כך הקב""ה יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם והוא מסלקן. <br>3. ""מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל"", לא כתוב אם מעט וכו' ""ישן"" אלא ""יאכל"", לכן מוכח שכוונת ""שנת"" לא על שינה אלא על ""שינון"". למה היה רבי בון בר' חייא דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד והיה משתכר במלאכתו יותר מדאי מה עשה המלך נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות ונתן לו שכרו עמנו משלם. אמר להן המלך יגע זה לשתי שעות יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. <br>4. ארבעה דברים תשמישו של עולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין ""כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה"", ואם אבדו יש להן חליפין, אבל ת""ח שמת מי מביא לנו חליפתו מי מביא לנו תמורתו. ""והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה ונעלמה מעיני כל חי"". <br>רבי לוי מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם דכתיב ""ויצא לבם"", אנו שאבדנו את ר' סימון בר זביד על אחת כמה וכמה. <br>5. ""סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא"", למה היה לוי בן סיסי דומה למלך שהיה לו כרם והיה בו מאה גפנים, והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין, עמד על חמשים גפנים, עמד על ארבעים גפנים, עמד על שלשים גפנים, עמד על עשרים גפנים, עמד על עשר גפנים, עמד על גפן אחד, ואפ""ה היה עושה מאה חביות של יין, והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקב""ה ככל אדם ככתוב ""כי זה כל האדם""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מעשיות של אנשים שנעשנו שצחקו מאמורא:<br>1. מה היה המעשה עם רב כהנה, שמחמת זה חזר לבבל?<br>2. מה היה עם רבי זעירא אחר הקזת הדם?<br>3. מה היה המעשה עם רבי יסא כשהלך לרחוץ אחר שהסתפר כשעלה לא""י?<br>4. כמה קשה הלצנות?"	"1. הלך ואחד שאל אותו מה היה בשמים [שהיה לו תחיית המתים אחר קפידת רבי יוחנן כמבואר בבלי], אמר שנחתם גזר דינך ומת. וכך עוד אחד. אמר לעצמו האם באתי להרוג את כל יושבי א""י. הלך לבקש רשות מר""י דרך משל, אדם שאמו מזלזלת בו ואשת אביו מכבדת אותו, לאן עדיף שילך? אמר לו רבי יוחנן שילך למקום שמכבדים אותו. הלך רב כהנא בחזרה לבבל. כשאמרו לרבי יוחנן שאל למה הלך בלא רשות, אמרו לו ששאלה הנ""ל היה בקשת רשות. <br>2. הקיז דם והיה צריך לקנות אוכל, נכנס לקנות בשר, ואמר לו המוכר כאן המחיר הוא חמשים מניי ומכת רצועה אחת. ניסה להעלות את המחיר עד 100, ולא הסכים רק ע""י מכת רצועה אחת. בסוף הסכים מחוסר ברירה. שהגיע לבית מדרש שאל אותם למה יש אצלם מנהג רע כזה, שאלו אותו מי זה שנוהג כך, אמר להם מי ושלחו להזמין אותו להעניש אותו, וכשבאו ראו את ארונו יוצא משם. ואמרו חכמים רבי עד כדי כך כעסת, אמר להם רבי זעירא בשבועה שלא כעס כלל, שהיה בטוח שכך היה המנהג. <br>3. כשרבי יסא עלה לא""י הלך להסתפר, ואח""כ רצה להתרחץ, מצא אותו ליצן אחד והכה אותו מכה בעורפו, ואמרו לו אתה הולך לחזק אבריך במרחץ, מכה זה הועיל כמו המרחץ, אבל עדיין צווארך רפוי ואתה צריך ללכת למרחץ. נכנס רבי יסא למרחץ. הלץ הלך הלאה וצחק מכל אחד שמצא, ועבר ליד שופט העיר ששפט ליסטים, ושאל את הגנב מי השותף שלך, וכשעבר הלץ הצביע על הלץ, לקח אותו השופט וייסר אותו עד שהודה שהר אדם אחד, והוציאו שניהם לתליה. ואז יצא רבי יסא מהמרחץ, ואמר לו הלץ, הצוואר הרפוי [הצוואר שלה] כבר נתהדק [ע""י חבל התלייה]. אמר לו רבי יסר,כך כתוב בפסוק ""ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם"".<br>4. רבי פינחס רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק - שתחילתה ייסורין וסופן כלייה, תחילתה ייסורין ככתוב ""ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם"", סופן כלייה - ככתוב ""כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/היה קורא/דף ל		
